אדי היקר/ אילנה (אחות)
אדי היקר והאהוב רציתי לשתף אותך בחוויה שחוויתי הייתי יחד עם אבא ואמא מיום ראשון עד יום חמישי במלון מרידיאן . אמא כל הזמן דיברה עליך, איך לפני שנתיים התחלקת עם אוליביה והיית איתה ועם אבא בנופש. אדי היקר הבן המסור והסועד, כל קשה לה ולכולנו עם זה שאתה איננו - אתה תמיד במחשבות כל יום כל שעה תמיד נזכור את מעלותך את היותך היחיד והמיוחד. הייתי איתם והייתי בשבילם השתדלתי להנעים את זמנם, לעזור ולתמוךבהם. נסעתי עם אמא למצדה , ירדנו לברכות המלח, וכן בקרנו בחקלאות בערבה, כל ערב ירדתי עמם ללובי שחקנו קלפים, הייתי עם אבא ואמא בהצגה פרק ב' ( גם לנו עכשיו יש פרק ב' ) רציתי לספר לך שעכשיו החיים הם אחרת - החיים והמחשבות, השמחה והעצב הכל מתערבב לו יחדיו קשה אבל צריך להמשיך ללכת.
אמא כל כך אצילית, כל כך נהדרת. אבא בדרכו, מתפלל דואג לעצמו אך מאד קשה לו. אמא ההתגעגעה לילדך לרז, מתן ודור פניה קורנות שמדברת עליהם , אבל .. מה לעשות,הכי הרבה מתגעגעת אליך, כולנו מתגעגעים אליכם - נתפלל שהמלאכים יעטפו אתכם באהבה ובחמלה ותנוחו על משכבכם, יהי זכרכם ברוך.
יום השנה - אדי היקר/ אילנה (אחות)
אדי שלנו האהוב והיקר מלאה שנה מאז הבשורה המרה שאותך לא נראה חזרה, עדיין כואבים שבורים תוהים ולא מאמינים, הרבה שאלות אך אין תשובות.... עליך יאמר כמו שכתוב בקוהלת " טוב שם טוב משמן טוב" אדי היקר הרבה דברים טובים עליך אנחנו שומעים מכל החברים, מכל המכרים. מדברים עליך- על אהבת הארץ, הצחוק המתגלגל, החיוך שלא נמוג, על אהבתך לחיים ,על עיסוקך הרבים ומרחב האופקים, שקט ורגוע, ענו וצנוע, נקי ומטופח, יסודי ושיטתי , חכם ונבון. אהבת ללמוד ולהבין לעזור ולתמוך, איש שלום שאהב את כולם תמיד בסבר פנים מאיר. אהבת את משפחתך הגרעינית והמורחבת את כרמלה, רז מתן ודור היקרים את הוריך שבהם תמכת ואותם סעדת, להם היית קשוב ומרגיע. אהבת את אחיותך תמיד רצית בקרבתן. אהבת את אחיינך את מאיר ושי, את יריב רחלי ומירב, את אמיר אלעד ואלינור, את אלה לירן ועדי, את תמר, חיים אהרון וזאב.
עומדים היום מול האבן הדוממת - איזה החמצה , איזה חיסרון. איזה כאב לב. נושאת אני תפילה - שנוכל להמשיך בדרכך שיהיה לנו הכח לאהוב בלי תנאים, לעזור בלא תמורה, לסלוח, להיות מאוחדים לעזור לנו ולאחרים . אדי היקר אהובינו לנצח, יהי זכרך ברוך, נשמתך צרורה בצרור החיים. אמן .
לאדי - דברים שרציתי לספר לך/ כרמלה רסולי (אשתו)לקריאה
לאדי - דברים שרציתי לספר לך/ כרמלה רסולי
לאדי היקר
רציתי לספר לך מה נשאר אחרי שעזבת אותנו
חלקם דברים שהיית שמח לשמוע וחלקם פחות אך לא היו מפתיעים אותך.
יש לנו ילדים מקסימים שאוהבים את הבריות כפי שאתה אהבת
רז שתמיד נזכר בך דרך הטיול המשותף שעשיתם מתן שחוקר ושואל ורוצה לדעת הכול
ודור שמביע רגשותיו בצורה הכי בוגרת שאפשר
ממש התבגרו הילדים שלנו
שואלים המון שאלות ולהרבה אין לי תשובות
אמא שלך שכל כך אוהבת וכל כך נותנת עם כל הכאב ואתה כל כך חסר להאבא שבדרך שלו אתה תמיד הילד הקטן שכל כך חסר לו- ואתה איננו
יש אנשים שרצית בחיים בקרבתם אך עדין מפנים לנו את גבם
בכל דבר מוצאים הם דופי ואת הטוב לא מחפשים
מאנשים האלה אני מתרחקת כי הם לא טובים למשפחה שלנו
וסליחה על כך – אך לשנות את העולם אני לא יכולה
אך לעומת זאת אלה שמחבקים אותנו אני מחבקת אותם בחזרה
הם נותנים לנו הרבה כוחות
ואני אוהבת אותם
אני אוהבת את העולם ורוצה להעביר את המסר הזה לילדנו שיגדלו וידעו לכבד אנשים אחרים ולא להתעטף בצער ובעולם שלהם אני מאמינה בילדים שלנו
אדי היקר חג סוכות ראשון בלעדך מאד קשה, החלטנו להכין את הסוכה לבד , הורדנו את המוטות ממלעלה כל המשפחה נרתמה לעזרה בנינו את הסוכה נדבך נדבך ובסוף הקמנו אותה בחצר כרגיל, קישטנו את הסוכה , בערב סוכות באו סבא וסבתא התפלננו וברכנו את הברכות , כמה מוזר שאתה לא עמנו. במשך ימי החג הזמנו את ג'ויס ויהודה בני הדודים שלך, אירחנו אותם ומאד נהנו אבל אתה חסר... בכל חג היו מתכנסים כל אחיותך ואתה היית מאושר השנה בלעדך הם לא הגיעו אני מתן דור ואמא ממשיכם הלאה עם הקושי עם הדברים הטובים, אנחנו מאד אוהבים אותך ומתגעגעים אליך יהי זכרך ברוך, נשמתך צרורה בצרור החיים.
לזכרו של אדי במלאת שנה לפטירתו./ מלי וולפוביץ (חברה של כרמלה )לקריאה
לזכרו של אדי במלאת שנה לפטירתו./ מלי וולפוביץ
אדי היקר !
אם רק היית יכול לקרוא את האימייל הזה... רציתי לספר לך שהייתי בפיקניק לא מזמן עם כרמלה והילדים בפארק הלאומי - הילדים שלך פשוט מקסימים וטובים בדיוק כמו שהיית אתה... וכרמלה - אני מצדיעה לה על החוסן הנפשי והתיפקוד בשעות הקשות, פשוט אם למופת שתמיד ניתן לסמוך עליה! פתאום עוברת לי מחשבה בראש שאולי כשעזבת את עולמנו, עזבת שליו ורגוע עם הידיעה שתוכל לסמוך עליה שתטפל בילדים בצורה מעולה.
ערב יום הכיפורים/ אילנה עובדיה
אדי היקר והאהוב ביום שלישי ה- 18/9/07 התכנסנו בני המשפחה אמא ואבא, כרמלה, רז , מתן, ודור. חיים ואנוכי. נסענו לבית העלמין בקרית שאול לישראל ז"ל נשאנו תפילה לזכרו, ילדיך לא הכירו את דודם ולישראל לא הייתה הזכות להכירם, הילדים הדליקו נרות נשמה, עמדו סביב האבן הדוממת, שטפו אותה במים, שאלו שאלות.... המשכנו לכיוון בית העלמין ירקון לפקוד את ביתך הנצחי.. רז מתן ודור הניחו פרחים, הדליקו נרות נשמה, חובקים את האבן מנשקים לאבן, מזילים דמעה, תוהים ובוהים כאילו מחכים לנשיקה, חיבוק ליטוף ויד תומכת ואהבה נצחית ממך אדי היקר. ושוב חוזרים, ומפזרים עוד פרח ועוד פרח , לא מאמינים ... אמא בוכיה , ממלמלת בשקט אדי היקר עטרת ראשי היהלום שבכתר, האור של עיני איך זה קרה שהלכתה פתאום לבלי שוב. אבא מתפלל בקול חזק כאילו זועק, ואומר בשקט אין הבנה איך זה שני בנים צעירים, עוזרים , תומכים ואוהבים אינם לנצח. עומדים מול האבן ומבקשים סליחה על שלא מספיק הקשבנו על שלא מספיק תמכנו , אבל תמיד אהבנו . אדי רציתי לספר לך ביום חמישי ה- 20/9/07 תאריך שגם אליך מדבר, היינו ביום הולדת של ירדן ונויה , אני אפיתי את העוגות ונזכרתי בך שגם אתה הוא זה שאפה את העוגות לכבוד ימי ההולדת.
אוליביה ואהרון פקדו אותכם ביום שני, לבד. אדי וישראל אחי היקרים מאז לכתכם הכל אחרת המשפחה, החיים אחרים.. אנא שמרו עלינו מלמלעלה , שתשרה בין כולם אהבה רעות ושלום, יהי זכרכם ברוך נשמתכם עדן.
אנחנו עומדים בפתח ראש השנה, נקווה שהשנה תכלה עם קללותיה ותבוא עלינו שנה טובה ומבורכת שנת שלום ואהבה בריאות טובה ואושר. אדי היקר מאד קשה לנו בלעדך, אמא כואבת אותך יום יום, תמיד אומרת, כמה חבל הבן היקר, המבין והתומך, תמיד נעזרתי בו בכל דבר בכל שאלה אתה הייתה עטרת לראשי אך הגורל רצה אחרת ואתה איננו, הלכת מבלי שוב , הילדים רז מתן ודור כל כך מתגעגעים ותמיד שואלים ומתחרים בינהם מי יותר דומה לך , ביופי, באופי, בהליכות ו... בפתח שנה חדשה של לימודים ואתגרים שמור עליהם משמים והאר דרכם בהצלחה , אדי היקר והאהוב נוח על משכבך בשלום תיהיה נשמתך צרורה בצרור החיים.