אזכרה - יום שישי 6/11/09
/ אילנה
אדי אחי היקר והאהוב
חלפו עברו שלוש שנים - כאילו אתמול - ההודעה על מותך הייתה מהלומה.
מה קרה לילד שפתאום בבקר קם ונעלם.
הכאב לא מתמוגג ולא נמוג להיפך הוא מתחדד מיום ליום. העצבות כואבת - אין יום ואין ליל שעליך אני לא חושבת.
מחפשים ולא מוצאים - היית בן לתפארת, אבא מסור ואהוב, בעל נאמן, אוהב ויקר.
אהוב ואהוד על בני משפחתך על חבריך וקרובך.
אהבת לטייל בשבילי הארץ, אהבת לצלול במעמקי הים, אהבת לגלוש בחרמון, אהבת לנסוע באופניים בקיצור הכל הראה שאהבת את החיים. - מה קרה לילד שפתאום בבוקר קם ונעלם.
הילדים גדלים ואנחנו מתבגרים, מתרבים הנכדים ונולדים נינים - העולם מלא הפתעות ולכן צריך להמשיך לחיות.
מתן היום חוגג בר מצווה- רז קיבל במבחן
מאה ודור חמוד אמיתי הוא הצעיר במשפחה וכולם
ביחד מקור לגאווה.
למרות הכאב ניצמד לחיים ולא נוותר-נאמין בכל הלב שיהיה טוב ושלמרות הכל אנחנו נתגבר.
אנחנו עומדים מול האבן- וכמה היינו רוצים שהכל היה אחרת ושהיינו נפגשים לא באותה מסגרת.
כולנו תקווה שמצאת את מנוחתך בין מלאכים וצדיקים כמותך - יהי זכרך ברוך נשמתך בצרור החיים. - אמן.